יש מושג שאני אוהבת שנקרא סרנדיפיטי – זאת מילה שמקורה באגדה מהמאה ה16, מסרילנקה. באגדה מסופר על שלושה נסיכים שאביהם המלך , ביקש מהם לצאת מהארמון ולגלות דברים טובים. מה שמיוחד הוא שכל התגליות שלהם היו תוצאות של מקרים בלתי צפויים.
גילויים מקריים לא יכולים להיות רק משהו שקורה במקרה, הם חייבים מישהו שצופה בהם ומבין את המשמעות של מה שקורה. כלומר, זה לא רק מזל. בשביל סרנדיפיות צריך את המוכנות הערנות והחושים המתאימים וזה אולי מה שיפה בה.
אצלנו ביהדות המקבילה היא ״יצא לחפש אתונות ומצא מלוכה״ שנאמרה על שאול המלך, אשר בטרם הפך לכזה, יצא לחפש את אתונות אביו, פגש בשמואל הנביא ונמשח, להפתעתו הרבה, למלך ישראל.
.
וזה די מגניב. כי יש המון תגליות שהתגלו במקרה — כאילו היקום עצמו משאיר לנו פתקים סודיים במקומות לא צפויים. הקורנפלקס: בכלל נולד מטעות במפעל כשהחיטה נשכחה להתייבש יותר מדי., או ה-LSD, שנוצר בניסוי תרופתי תמים לגמרי, עד שאדם אחד הרגיש שהקירות נמסים לתוך צבעים שלא הכיר קודם, וקולומבוס, שכידוע, חיפש בכלל את הודו ומצא את אמריקה — מסע שהתחיל בכמיהה לתבלינים והסתיים בגילוי יבשת שלמה. יש משהו כמעט פיוטי במחשבה שכל ההיסטוריה הייתה יכולה להיראות אחרת אילו המצפן היה מכוון רק קצת יותר מזרחה.
ואיך כל זה קשור לרווחים? הרווחים הם ביכולת שלנו לזהות את ההזדמנויות שבאות במקרה, ולתת להן מקום. הרווח של הסרנדיפיטי הוא המתנה שמחכה כשאנחנו מאפשרים לעצמנו לעצור רגע, לנשום. אולי זאת ההליכה לים, אולי זה הרגע הזה במרפסת,
כי לפעמים, כדי לראות את הדרך, צריך לעצום עיניים לרגע.
ולפעמים, כדי להתקדם, צריך לעצור.
סרנדיפיטי ממעלה שנייה/ אריק מנדלבאום
אם אתם רוצים לקבל את ההזדמנויות הנפלאות
שהעולם מכין כל רגע עבורכם
עליכם לעשות רווחים בזמן
לפנות מקום
חבקו איזה עץ בדרך
חייכו לחתול
תביטו באהבה לעיני הזר
החולף ממש עכשיו ממול
עצרו באמצע הדרך ושאלו
מעניין לאן הגעתי
או אז החיים יהיו מפתיעים, יצירתיים, מרגשים
אבל אם אתם ממש אמיצים
עשו מרווחים בִּפְנִים
בין מחשבה למחשבה
בין נשימה לנשימה
שם קורים ניסים
שיהיה המשך שבוע טוב , עם מרווחים
מאת טל פרנס
